השכרת רכב הודו

חניה בהודו יכולה להיות מעט אתגר, שכן ערים ועיירות רבות הן די צפופות מאוכלס ויש מקום מוגבל לחנייה. עם זאת, יש כמה אפשרויות זמינות. אפשרות אחת היא להשתמש בחניונים ציבוריים, אותם ניתן למצוא ברוב הערים והיישובים. אלה בדרך כלל מתוחזקים ומפוקחים היטב, ומספקים מקום בטוח ומאובטח לחנייה. אפשרות נוספת היא לחנות ברחוב, שבדרך כלל זול יותר משימוש במגרש ציבורי. עם זאת, חשוב להיות מודעים לתקנות המקומיות ולהגבלות החניה לפני שעושים זאת. לבסוף, בתי מלון ועסקים רבים אחרים מציעים חניה ללקוחות שלהם, אז כדאי לשאול אם זה זמין.

כן, יש כבישי אגרה בהודו. כבישי אגרה הם כבישים המחייבים תשלום על מנת להשתמש בהם. האגרה משמשת לסיוע בתחזוקת הכביש ולכיסוי עלות הבנייה. בהודו, כבישי אגרה מנוהלים על ידי רשות הכבישים הלאומית של הודו (NHAI). ה-NHAI קובע את תעריפי האגרה עבור כל כביש, המבוססים בדרך כלל על אורך הדרך וסוג הרכב בשימוש. נהגים יכולים לשלם את האגרה במזומן או באמצעות כרטיס תשלום מראש. ניתן לרכוש את הכרטיס הנטען בכל משרד NHAI והוא תקף לשנה.

בהודו, הם נוסעים בצד שמאל של הכביש.

המטבע בהודו הוא רופי הודי (INR).

אזור הזמן בהודו הוא UTC+05:30, הידוע בשם שעון תקן הודו (IST). IST מקדים ב-5 שעות ו-30 דקות את הזמן האוניברסלי המתואם (UTC).

1. כבישים מהירים: 120 קמ"ש
2. כבישים מהירים: 100 קמ"ש
3. אזורים עירוניים: 70 קמ"ש
4. אזורים כפריים: 60 קמ"ש
5. דו-גלגלי: 70 קמ"ש
6. כלי רכב מנועיים קלים: 80 קמ"ש
7. רכב מנועי כבד: 80 קמ"ש

שפת הדיבור הרשמית של הודו היא הינדית. הינדית היא שפת האם של יותר מ-41% מהאוכלוסיה, והיא מדוברת כלשון פרנקה ברחבי המדינה. אנגלית מדוברת גם היא השפה הרשמית המשמשת בממשלה, בעסקים ובחינוך. ישנן 22 שפות מוכרות רשמית בהודו, כולל הינדית, אנגלית, בנגלית, טלוגו, מראטי, טמילית, אורדו, גוג'ראטי, קנאדה, מלאיאלאם, אודיה, פנג'בי, אסאמי ועוד.